כ"א סיון התשע"ז

אמא! אני רואה!!!

יצא לי לראות סרטון של ילד שנולד עם מום בעין מה שגרם לו לעיוורון. בזמן שהוא לא יודע מה חסר לו, מכיון שהוא מעולם לא ראה בעיניו ולא התנסה בראיה. הוריו לא שקטו והפכו את העולם עד שהגיעו לפרופסור מסוים שפיתח משקפיים מיוחדות עבור הילד.

המחיר היה יקר, אבל לא זה מה שימנע מהורים אוהבים לתת לילדם את הראיה כאחד האדם.

בסרטון שצולם רואים איך לראשונה האמא מלבישה לילד את המשקפיים. זוהי הרגע בו הילד רואה במו עיניו לראשונה בחייו. לרגע הילד נראה מבולבל ואז רץ לאמו בהתייפכות מחבק אותה בכל כוחו...

אמא אני רואה!! זועק הילד ולא מאמין. השמחה וההתרגשות הזאת מעלה דמעה בעיני כל מתבונן. קשה להישאר אדיש מול מחזה שכזה.

-----------------

משתתפים שמצטרפים בדרך כלל בקבוצה הטלפונית בצהריים. הם בדרך כלל חברים שהגיעו והתוודעו לראשונה לתוכנית 12 הצעדים. מדובר באנשים מכל הגילאים בחורים צעירים עד אנשים בגיל העמידה.

מכנה המשותף ביניהם היא שכל חייהם ניסו לחיות חיים נורמליים ללא הסבל הנורא הזה של תלות בתאווה, וכשלו פעם אחר פעם.

מה רבה השמחה כשמצאו את ה"פרופסור המומחה" שיתאים להם משקפיים מיחדות מה שיעזור להם לחיות חיים נורמליים כאחד האדם (ואולי אף יותר טוב).

אבל השמחה כשלובשים את המשקפיים לראשונה - כשלראשונה אחרי שנים רבות של סבל ממושך הוא מכריז בכזו שמחה ואושר אבא אני נקי!! קשה שלא לעלות דמעה לעין.

זהו מחזה שכיח בקבוצה הטלפונית מדי יום ביומו עולה חבר ומשתף לפעמים זה חבר בן 50+ שהתוודע לתוכנית רק לפני חודש והוא משתף במחה ובצהלה על 30 ימי ניקיון לראשונה בחייו ופעם זה בחור צעיר שלמזלו גילה את התוכנית בתחילת חייו ומשתף גם הוא.

השמחה בהצלחת החבר שסובל כמוני היא שמחה שרק קולגה להתמכרות מסוגל להבין כמו שהכאב של מכור יבין רק מכור.

התקווה הזאת היא משהו שכולנו לא חלמנו שהיא קיימת. משהו שתמיד היה החלום שלנו.

יש תקווה נשיר כולנו יחד

יש אמונה היא חזקה מכל הפחד

לא ניפול לא נרעד, כי אנחנו לא לבד יש לנו ד' אחד.