|
המטרה הסופית שלנו היא להצליח להפסיק לחלוטין לצפות בפורנו, זאת מטרה ריאלית ואם אנחנו משקיעים בה ומוכנים לעבוד קשה - נצליח לממש אותה. אבל הרבה פעמים הדרך היא לא כל כך פשוטה ויש בה עליות וירידות, מה שגורם להתקדמות להיראות קצת שונה ממה שאנחנו מדמיינים אותה. נכון, יש בינינו כאלו שמצליחים מיד בפעם הראשונה, אבל יש גם כאלו שלא, יש כאלו שמהרגע שהם החליטו לקחת את העסק הזה ברצינות ולהשקיע את כל הכוחות כדי להפסיק - הם מעולם לא חזרו אחורה, אבל יש כאלו שהתהליך הוא של התקדמות, אבל התקדמות איטית יותר, של שינוי שלוקח זמן ולא מתרחש ביום אחד.
העניין הוא, שדווקא בגלל שאנחנו כל כך רוצים להפסיק "אחת ולתמיד" אז לפעמים אנחנו מפספסים את התמונה הרחבה ולא שמים לב להתקדמות שלנו, גם היא משמעותית מאוד. נניח שהתחלנו את המסע עם ממוצע של נפילות פעמיים בשבוע, ואז הצלחנו להחזיק חודש שלם בלי ליפול, אבל בסופו של החודש נפלנו, וכעת אנחנו מצליחים להחזיק מעמד בערך חודש כל פעם ובסופו נופלים, האם זה אומר שלא התקדמנו כלום? ודאי שלא! הרי עברנו מממוצע של שמונה נפילות בחודש לנפילה אחת, וזה התקדמות אדירה. הבעיה היא שאנחנו לא עוקבים אחרי המצב שלנו ובמקום זה מתייחסים אל התהליך כמצב של "או הכל או כלום", כאשר במציאות זה לא ככה כיון שבין שני הקצוות יש גם הרבה מצבי ביניים, וגם הם חשובים מאוד.
בדיוק בשביל זה אנחנו צריכים להתחיל לתעד את המצב שלנו ולסמן לעצמנו כל יום שהצלחנו לעבור אותו בלי נפילות, ואם חלילה נפלנו - אז נתעד גם את הנפילה כמובן, אבל לא נתחיל הכל מההתחלה, אלא נמשיך הלאה מהמקום שבו היינו. אחרי תקופה נוכל להסתכל על התיעוד שלנו ולראות את התמונה המלאה: כמה ימים נקיים היו לנו במהלכה וכמה נפילות? נוכל לראות האם בתחילת הדרך היו לנו יותר נפילות וכעת פחות, אם כן - אנחנו מתקדמים, אם לא - נוכל לשאול את עצמנו מדוע אנחנו לא מתקדמים? וכמובן אם אנחנו מצליחים להפסיק אחת ולתמיד, נוכל להסתכל על התיעוד הזה בסיפוק רב ולומר לעצמנו "הצלחנו!".
התיעוד הזה של "התמונה המלאה" שבו יש לנו תקופה מסוימת (נניח תשעים יום) שבה אנחנו יודעים כמה פעמים נפלנו וכמה לא וכן מתי נפלנו, יכולה לעזור לנו לא רק כדי שנוכל לראות את ההתקדמות שלנו, אלא גם למטרות נוספות. למשל אם אנחנו רואים שקשה לנו להפסיק לגמרי, אנחנו יכולים להעמיד לעצמנו מטרות קטנות יותר שבהן נצליח לעמוד, ואז להגדיל אותן עוד ועוד. נניח שאנחנו נופלים פעמיים בשבוע, ולמרות שניסינו להפסיק לגמרי, אנחנו לא מצליחים, אז כעת אנחנו יכולים להציב לעצמנו מטרת ביניים קטנה יותר של להיות נקי שבוע, אחרי כמה פעמים שנצליח בכך, נוכל להחליט שכעת המטרה היא להיות נקי שבוע וחצי, וכן הלאה עוד ועוד. ככל שאנחנו מודעים יותר למצב שלנו, הן למצב ההתחלתי שבו הגענו והן למצב הנוכחי, כך אנחנו יכולים לראות יותר בבהירות מה המטרות שלנו צריכות להיות ואיך ליישם אותן.
תועלת נוספת מהתיעוד הפרטני הזה יכולה לצמוח אם נשים לב ל"מסלולים" מסוימים של נפילות. למשל יכול להיות שנשים לב שהנפילות מתרחשות מאוחר בערב כשאנחנו עייפים, או ביום מסוים שבו אנחנו נמצאים במשרד שבו יש אינטרנט פתוח ללא סינון, וכן הלאה מצבים כאלו שבהם אנחנו לא מצליחים להחזיק מעמד ונופלים. כשאנחנו מודעים לאותם מצבים, יהיה לנו הרבה יותר קל לא להיכנס אליהם, כי כבר למדנו שהם מצבי סיכון.
|
