|
אמרה מפורסמת אומרת כי הדברים הדחופים לא מאפשרים לנו להתמקד בדברים החשובים באמת. אנחנו כל כך עסוקים במירוץ החיים, עד שאין לנו רגע לעצור ולשאול את עצמנו האם אנחנו עושים את הדבר הנכון והאם החיים שלנו מתנהלים כפי שאנחנו רוצים שיתנהלו. מרוץ החיים היה מאז ומעולם בעל קצב מהיר, אבל בדורנו המהירות שלו התגברה עשרות מונים. אנחנו קמים בבוקר וכבר מרגישים מאוחר, והרבה פעמים מסיימים את היום בתחושה שלא הספקנו את כל מה שרצינו להספיק, ואם היה אפשר - היינו מאריכים את היממה בעוד מספר שעות.
כל אדם צריך לעצור את עצמו ולשאול: האם אני עושה את מה שחשוב לי בחיים? האם אני משקיע מספיק זמן בדברים שחשובים לי באמת? והאם ההחלטות שלי איך לחלק את הזמן משקפות את סדר העדיפויות שלי בחיים בצורה נכונה? ואולי רוב הזמן מתבזבז על דברים לא חשובים וחסרי משמעות שלא באמת גורמים לי אושר וסיפוק?
אחת הסיבות לכך שאנחנו ממשיכים במירוץ החיים ומבזבזים כל כך הרבה זמן וכוחות על דברים שלא באמת חשובים לנו היא שאנחנו חיים את חיינו כאילו יימשכו לנצח, ומדחיקים את העובדה שהזמן שלנו בעולם הזה מוגבל. המחשבה על המוות מפחידה ומשתקת אותנו, אז במקום להתמודד איתה אנחנו פשוט מתכחשים לה, ורק לעתים נדירות כמו אחרי מוות של אדם קרוב, אנחנו נותנים לנושא הזה לצוף ולעלות למודעות שלנו, אבל אחרי מספר ימים אנחנו שוב מדחיקים את המחשבות האלו וחוזרים לחיות כאילו אין מחר.
אבל מה היינו עושים היום, לו היינו יודעים שזהו היום האחרון בחיינו? קרוב לודאי שרוב הדברים שאנחנו עושים ביום רגיל לא היו עולים בכלל במחשבתנו, ובמקום זה היינו מנצלים את היום הזה לדברים החשובים באמת. כנראה שהיינו מקדישים את רוב הזמן עבור בני משפחתנו - כן, גם אלו שביום רגיל אנחנו בדיוק רבים ולא רוצים להיפגש איתם - אולי היינו מתפללים בכוונה, הולכים לעשות מעשה חסד מיוחד, או פעולות אחרות מהסוג הזה. כנראה אף אחד מאיתנו לא היה מבזבז את הזמן שלו בפייסבוק ובטח שאף אחד לא היה גולש שעתיים באתרי פורנו…
אם אנחנו רוצים למצוא משמעות לחיים שלנו, אנחנו יכולים להשתמש בשאלה הזאת מפעם לפעם, כדי לקבל הכוונה עצמית לגבי מה הם הדברים החשובים לנו באמת. כל מה שעלינו לעשות זה לקחת דף ועט ולהתחיל לכתוב לוח זמנים ליום האחרון בחיינו. אפשר לעשות את זה פעם בחודש, נניח בראש חודש, ולהשתמש במה שכתבנו כמצפן לחודש הקרוב, כהצהרת כוונות על המשימות שאנחנו רוצים להשלים באותו חודש.
נכון, אנחנו לא יכולים לחיות כל יום כאילו היה היום האחרון בחיינו, כי בחיים שלנו יש גם הרבה דברים שאנחנו חייבים לעשות דוקא בגלל שאנחנו מקווים שזה לא היום האחרון בחיים… למשל ללכת לעבודה, לשלם חשבונות חשמל ומים וכן הלאה. אבל אם כששאלנו את עצמנו בכנות מה היינו עושים ביום האחרון לחיינו גילינו שהיינו הולכים להשלים עם אח שאנחנו במריבה איתו - כדאי שנעשה את זה עכשיו, כי זה אומר שחשוב לנו להשלים איתו. אם כתבנו שביום האחרון לחיינו היינו רוצים לעסוק בנתינה או בתפילה - כדאי שנעשה את זה עכשיו כי זה מה שחשוב לנו באמת.
פעמים רבות אנחנו מבולבלים בקשר למשמעות של החיים שלנו, שואלים את עצמנו לאיזה כיוון עלינו לפנות, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להרגיש משמעות לחיים. הדרך הכי פשוטה לפתור את זה היא לשאול את עצמנו את השאלה הקצרה הזאת: מה הייתי עושה אם זה היה היום האחרון בחיי?
|
