חשבתי לעצמי לפי איזה קו אני יכול לכתוב, שמעתי פעם מישהו מאוד ותיק חולק את הסיפור שלו בהחלמה דרך הצעדים, ובכן:
צעד אפס: פחדתי מאוד מלהרשם לפורום אבל באסירות תודה אלוקים הביא אותי למקום שלא יכולתי לסבול יותר את השימוש ו... נרשמתי לפורום שמור עינך לפני שנה וחצי!
יש לציין שהכרתי את שמור עינך כ-4 שנים לפני כן, אבל חייתי עדיין בתוך ההכחשה העצמית והמשכתי להתדרדר עוד. אני זוכר שבזמנו קראתי כאן באתר שיש כזה דבר אנשים מכורים וכל כך ריחמתי עליהם, היה לי כרטיס אשראי נטען שחששתי שאשלם איתו על תוכן, אז תרמתי את מעט הדולרים שהיו לי לשמור עינך (שלח לחמך על פני המים..).
פחדתי מאוד לעלות לקבוצות הטלפוניות, אבל כשהגיעו מים עד נפש ופיתרון אין - הייתי מוכן לעשות גם את זה. בפחד ובחרדה התקשרתי לקו החם והפנו אותי. אני עדיין זוכר את הקבוצות האלו שהיו לפני שנה וחצי, כמה חברים מחלימים, פשוט תענוג. עם התקדמותי בתוכנית הסדר יום שלי גם התחיל להחלים ופשוט אין לי זמן לעלות לקבוצות האלו. זה חרוט לי על הלב כתקופה שהשפיעה מאוד לטובה על ההחלמה שלי ואני חושב שזה יכול לעזור מאוד לחברים במיוחד בתחילת הדרך.
פחדתי פחד מוות לבוא לקבוצות החיות, אבל לאחר ששוב ושוב נפלתי עם כל מה שמתואר לעיל, הגעתי למצב של חוסר ברירה ואמרתי לעצמי 'אעשה את זה, מקסימום זו פעולת התאבדות'...
אני לא יכול לתאר את הטונות של האשמה והבושה והשנאה העצמית והבידוד והניתוק שהתחילו לנשור מהכתפיים שלי, עם עוד שבוע של קבוצה, ועוד כמה מילים עם חברים. ללא ספק אני יכול לומר שיש את החיים שלפני ואחרי.
אמרתי לעצמי שאני פשוט אבוא כמה פעמים לקבוצות ואתנקה וזהו. לא רציתי בינתיים לקחת ספונסר. אבל אחרי זמן מה נפלתי.. ואז 'הוכרחתי' לבקש מחבר שיהיה הספונסר שלי (תודה). החבר הנ"ל מאוד עזר לי בתחילת הדרך ואני יכול לומר שמאז - כל יום (בד"כ) התקשרתי לספונסר.
וכיום אני ממשיך ללכת לקבוצות החיות לפי הנחיית הספונסר. עם הזמן זה נעשה יותר ויותר פעולה של כניעה.. כביכול אני מרגיש שאני נקי שנה וחודש ו-25 ימים אז אולי יש לי כבר קצת חסינות.. אבל כמה ימים לא ביקרתי בקבוצה - אני בהחלט מרגיש את זה.
כיום בשבילי כניעה זה גם ללמוד לשתוק ולשחרר. אם זה בתוך התוכנית ובתוך הקבוצות ("למה לעזאזל המנחה של הקבוצה לא שומר על הסדר?!") ומול חברים ("הוא לא עושה תוכנית נכון") ולשחרר שליטה על החלטות של בעלי תפקידים בתוכנית.
איך שהבנתי - התהליך הזה צריך להימשך גם לתוך החיים מחוץ לתוכנית, יש לי פגמי אופי של ווכחנות ושליטה ואגו וגאווה וכעס וכן על זה הדרך, בשבילי החלמה כיום זה הרבה מעבר ל-'לא לאונן', החלמה בשבילי כיום זה גם לשמוע מישהו אומר דעה אחרת ממני ולשתוק. החלמה בשבילי כיום זה לאסוף את האשפה מהשירותים ולזרוק במקום המתאים. החלמה בשבילי כיום זה לומר לאנשים מסביבי 'ערב טוב' ולהתעניין, לתת חיוך.
הדרך עוד ארוכה, אבל כשלוקחים את זה ביום אחד לכל פעם, טוב, אני אקח את זה רק להיום.