וידוי - מאונס וברצון

אני חש שהוידוי של יום כיפור מצריך התייחסות מפורטת יותר. אמנם נכתב לא מעט על כך, גם על ידי, כנראה שזה לא מספיק לבער כמות עצומה כזו של פחד ואשמה. הדברים מקבלים משנה תוקף אצל מי שבשל כך נמנע מתפילות, אך לא רק, גם אלו המבינים שהינם חולים בהגיעם אל הוידוי המפורט, קבלת עצמם מתערערת, הם חוטפים פיק ברכיים, הדברים המפורשים שם לוחצים על מקומות כואבים, מדי.

ברשימה זו אנסה לסדר את מה שלימדו אותי, הועיל לי ושמעתי מחברי שהועיל להם, כדאי להדגיש שבמשך זמן לא הבנתי את התשובות שקיבלתי, בחסדי הבורא הדברים התבררו לי ככל שהייתי פנוי יותר ברשותכם אביאם למרות שאנו כבר אחרי יום כיפור, לעניות דעתי יכולה להיות להם תועלת גם ביום יום.

בתחילת הדרך הציעו לשים את כל הנושא בצד, ידעתי שבנושא הזה אתעסק בהמשך. אמרתי את המילים מבלי לחשוב יותר מדאי על הפירוש או המשמעות שלהם. בהמשך הספונסר שלי אמר לי לומר כי זה מה שכתוב במחזור... שבאמת הוידוי הזה נכתב עבור כלל ישראל, אני אומר את הדברים יחד איתם. אני חולה שעשה מעשים שלאחרים נחשבים כחטא, ההסבר הזה התיישב לי מצויין עם המקום בו הייתי. וכי הוידוי אינו נאמר גם ע"י ילד בן 13 שלא בא על שום א"א או בחורה בת 16 שאין לה מושג מהו שז"ל... אולי בחיים קודמים חטאתי...

בשנים שלאחר מכן בכלל היה לי שמח כשהבנתי שאלו הם למעשה פגמי אופי, הרי אני מתוודה עליהם קבל עם כל יום בשנה, לפני כל וידוי, פשוט דברתי עם אבאל'ה, אמרתי לו שאתה הרי יודע שעשיתי חלק גדול מהדברים שרשומים פה, אתה גם יודע שאני לא יכול להבטיח לך שלא אעשה אותם שוב, זה חלק ממני, אתה יודע שאני באמת משתדל לעשות מה שאני יכול, אני מבטיח שלהיום אני מעוניין להמשיך לעשות הכל כדי להיות קרוב אליך. וביחס "לחטאים שאנו חייבים עליהם", פשוט שיניתי לעצמי מעט – חטאים שיש מי שחייבים עליהם...

תמיד הייתי מדוכדך, מיואש, מכל ההבטחות שלא הצלחתי לקיים, מהצ'קים ללא כיסוי שפיזרתי. אתה יודע אבא, הפסקתי להאמין ביכולתי להשתנות, הבטחתי לך בלי סוף פעמים שאפסיק ונכשלתי, אני כבר לא יכול להבטיח את מה שאני לא יכול לקיים, כל כך התביישתי שלא רציתי לדבר איתך יותר. לשם אני לא מוכן לחזור. ויהי מה. 'הקבלה לעתיד' אצלי היא יום. אחד. אתה יודע כמה אני רוצה להיות קרוב אליך. אני באמת משתדל, אתה רואה את זה, נכון? תעזור לי להמשיך בדרך הזו.

השינוי הכי גדול התרחש אצלי לפני כארבע שנים (בהיותי בן ארבע) קניתי מחזור חדש, פשוט רציתי מחזור שיש בו גם תהילים, הפלוס הנוסף – פירוש מילים חביב היה נראה כלא מזיק, תוך כדי הוידוי ראיתי במחזור את חידושו של רבי איסר זלמן מלצר התשובה שלו לשאלה הידועה - מדוע אנו צריכים לבקש מחילה על דבר שאנו אנוסים לגביו, והלא אנוס רחמנא פטריה? - הפכה את כל צורת ההסתכלות שלי: 'החטא' תלוי באופן שהאדם מתייחס לאונס שנהפך לרצון בצער, כשהוא באמת שואף שלא לעשותו מוכח הדבר שאינו ברצון.. ואינו בגדר חטא.