י"ג שבט התשע"ח

מרובה מידה טובה ממידת פורענות

בספר 'קריינא דאגרתא' (ח"א מכתב י"ב) למרן בעל ה'קהלות יעקב' כתב יסוד גדול, אשר יש בו לחזק ידים רפות, והוא, דכל פעם ופעם שאדם עומד בנסיון הרי זה יסייע ביד האדם לבוא אל התיקון השלם, וז"ל: הספרים הקדושים מתוך כוונה לעצור בעד החוטא כתבו בביאור עצום איך שעל ידי חטא זה נחטפים רח"ל זכויותיו [לא עצם זכיותיו אלא ההשפעה] וקיצרו לבאר צד השני דהיינו אף על פי שנכשל אדם כמה פעמים, רח"ל, מכל מקום אם לעומת זה הרבה פעמים מנצח ומתגבר על התאווה, אז באותו פעם שמתגבר על התאווה הבוערת בו באופן נורא, הרי הוא ממשיך אור הקדושה על עצמו ועל העולמות באופן קדוש מאד מאד, וחלק גדול מאד מהניצוצות הקדושות [מה שנחטף השפע להס"א] הרי הוא מוציאם ומחזירם לקדושה. ואין לשער גודל רוממות קדושת זה האדם הכובש תאוותו בזמן תוקפו, והוא אז בבחינת יוסף הצדיק.