להחליף את ההרגל שלנו

להחליף את ההרגל שלנו

אחרי שהבנו איך נוצר הרגל, מדוע קשה לשנות אותו ואיך אפשר להחליף אותו בהרגל חדש, הגיע הזמן ליישם את זה על ההרגל שלנו. ההרגל שלנו נוצר כאשר סימנים מסוימים הפכו אוטומטית להיות מקושרים לציפייה שלנו מההנאה של הצפייה בפורנו, ולכן ברגע שאנחנו נתקלים בהם והכמיהה שלנו מתפתחת, אנחנו פועלים באופן אוטומטי ומתחיל התהליך של הנפילה. מכיון שהתהליך כולו נמצא מחוץ להישג ידו של החלק במוח האחראי על חשיבה, תכנון ושיקולים של שכר והפסד, אנחנו לא מצליחים להפסיק את ההרגל גם כאשר אנחנו יודעים שהוא לא טוב לנו.

אם נתעלם מההרגל הזה, ייתכן שנצליח, אבל הסיכויים לכך נמוכים כיון שההרגל עצמו נשאר בתוכנו, ואם פעם אחת נפעיל אותו - הוא יחזור לפעילות מלאה. במקום זה אנחנו צריכים להחליף את ההרגל הרע בהרגל חדש, הרגל חיובי. כדי לעשות זאת אנחנו צריכים לזהות את שלושת המרכיבים של לולאת ההרגל ואז נוכל לשמור על המרכיב הראשון והשלישי, ולהחליף רק את האמצעי. בהתחלה עלינו לזהות את המרכיבים הראשון והשלישי, ולאחר מכן יהיה עלינו למצוא תחליף למרכיב השני.

מה הסימן שגורם לנו להתחיל את התהליך כולו? באיזה מצבים אנחנו נזכרים במה שהפורנו יכול "לתת" לנו ומפעילים את לולאת ההרגל? זה יכול להיות מקום מסוים, מצב או פעילות וכן הלאה. כדי שנוכל להשתמש בסימן להרגל החדש, עלינו כמובן לזהות אותו. לפעמים זה קל ולפעמים זה מצריך השקעה. ייתכן שאנחנו יודעים היטב מתי אנחנו נופלים, למשל בכל פעם שאנחנו ניגשים למחשב בלי סינון, או כל פעם שאנחנו מרגישים בדידות ודחיה חברתית, ויתכן שזה קשור לשעמום, הרגשת ריקנות, פחד מהעתיד או כל מצב אחר. חשוב שנעשה רשימה של המצבים שמהווים את הסימן שמתחיל את תגובת השרשרת הזאת. החלק הזה הוא קריטי להצלחה של התהליך כולו ובלעדיו לא נוכל להתקדם. לכן עלינו להשקיע זמן ומאמץ לנסות לחשוב מה היו המצבים שהובילו אותנו לנפילות בעבר ולהעלות אותם על הכתב בצורה מסודרת. בנוסף לכך עלינו להישאר במודעות וכאשר מגיע גל נוסף שמאיים להפיל אותנו אנחנו צריכים לעצור ולשאול את עצמנו מה קרה הפעם, מה היה הסימן שעורר את הרצון הזה, ולהוסיף אותו כמובן לרשימה.

כעת עלינו לשאול את עצמנו מה הגמול שאנחנו מקבלים מהצפייה בפורנו ומהאוננות. ברור שהנפילה גורמת לנו כאב, אבל אם לא היה בה גם צד של הנאה אז לא היינו נמשכים לכך בכלל. אם אנחנו עדיין נופלים זה בגלל שאנחנו מקבלים מהפורנו משהו, השאלה היא מה? בדרך כלל התשובה תהיה שאנחנו מקבלים הנאה בדמות של בריחה מקשיים ובנוסף הרגשה של התעלות "היי", בזמן הצפייה עצמה. אם אנחנו נתקלים בקושי מסוים במהלך החיים, הפורנו משמש לנו מפלט כי הוא משכיח מאיתנו את הקושי, את ההתמודדות שלנו ואת כל מה שלא נעים ולא כיף. בנוסף לבריחה הוא מספק לנו גם הנאה מעצם הצפייה בו כיון שהוא נותן לנו "להיבלע" בתוך התחושות של האופוריה שהוא מעניק לנו. רוב ה"סימנים" שמעוררים אצלנו את לולאת ההרגל קשורים פחות לפורנו עצמו ויותר למצבים רגשיים שונים שלנו, בדיוק כפי שאצל המעשן הסיבות המרכזיות לעישון הם לא משיכה לריח של הסיגריות אלא המשיכה לתחושת ההקלה שמספק הניקוטין.

לולאת ההרגל שלנו בנויה משני חלקים שאנחנו לא רוצים להחליף וחלק אחד שאותו אנחנו מעוניינים להחליף. החלק השני - הפעולה הרוטינית - הוא החלק שאנחנו רוצים להפסיק ועבורו אנחנו צריכים תחליף. נניח שבדידות (סימן) גורמת לנו את רצון לברוח (תגמול), והבריחה היא אל הפורנו (פעולה רוטינית), אז כעת אנחנו מחפשים פעולה אחרת שאותה נבצע ברגע שאנחנו חשים בדידות, והיא תעניק לנו את התגמול של חוסר הבדידות, אך כמובן בלי הכאב של הנפילה עצמה.

כעת עלינו למצוא פעולות שיעזרו לנו להרגיש את אותו גמול שקיבלנו מהצפייה בפורנו, כדי שנוכל להשתמש בהם במקום הנפילה. לא בטוח שנמצא פעולות שיתנו לנו את אותה תחושה אבל אנחנו יכולים למצוא הרבה דברים אחרים שיגרמו לנו להרגיש טוב עם עצמנו, שזה למעשה התגמול המרכזי שאנחנו מחפשים כשאנחנו פונים אל הפורנוגרפיה.

אחד הדברים הכי מוצלחים הוא קשר עם אנשים אחרים. בדידות, פחד, הרגשה של דחיה ועוד, הם כולם רגשות לא נעימים שעלולים לשמש כסימנים שיגרמו לנו לרצות לברוח לפתרון שלהם, באמצעות פעולה רוטינית כל שהיא. במקום שהפעולה תהיה גלישה באינטרנט לאתרי פורנו, אנחנו יכולים להרים טלפון לחבר טוב ולשתף אותו בקשיים שלנו, לצאת עם האישה למסעדה ולספר לה על מה שעובר עלינו, או ללכת לתפילה בבית כנסת ולנצל את ההזדמנות לפגוש אנשים שיגרמו לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו.

כמובן אפשר להוסיף לרשימה דברים אחרים שיגרמו לנו להרגיש טוב כמו לאכול משהו טעים, לצאת לריצה, ללמוד נושא שמעניין אותנו, לקרוא ספר שאנחנו אוהבים, להאזין למוזיקה טובה וכן הלאה. כל אחד יכול למצוא את הדברים והפעילויות שיתנו לו את התוצאה של התגמול, ולהתחיל להשתמש בכך בתור הרגל חדש.

בפעם הבאה שאנחנו שמים לב לאחד הסימנים מהרשימה שלנו, אנחנו יודעים שהציפייה לגמול התעוררה ואנחנו עושים פעולה שתגרום לנו את אותו תגמול בדיוק. אחרי שאנחנו עושים זאת ומשתמשים בשלושת השלבים האלו פעם אחר פעם, הם ייהפכו להרגל אוטומטי. ואז, כאשר ניפגש שוב בסימן, לא נצטרך לחשוב אלא באופן אוטומטי נעשה את הפעילות הרוטינית שאנחנו יודעים שתגרום לנו את התגמול שבו אנחנו מעוניינים. ההרגל החדש יכול להעניק בדיוק את אותם דברים שההרגל הישן העניק, אך בעוד ההרגל הישן הגיע עם "תופעת לוואי" כואבת ביותר, ההרגל החדש יהיה בריא ויעניק לנו תגמול בלי מחיר כבד של כאב מהנפילה.