צלילה לתוך מחשבות, צפייה או עיסוק בריגוש המיני - מעבירה את מוחנו למצב פעולה "טייס אוטומטי". משום כך, המודעות למה שאנחנו חושבים, מרגישים ואפילו עושים מאוד נמוכה. החלק של המוח ששולט על התכניות ואמור לחשוב בהיגיון (החלק המכונה: קורטקסט קדם מצחי) כמעט לא פעיל כאשר אנחנו צופים בפורנוגרפיה, למשל, ובמקום זה החלק שאחראי על העונג (החלק שמכונה: המערכת הלימבית) לוקח פיקוד. התוצאה היא, כי באותם רגעים מוחנו מונחה אך ורק למסלול ההנאה הרגע. הידיעה על המחיר שאנחנו עומדים לשלם במזומן על רגעי ההנאה הללו לא נכנסת כלל לשיקול הדעת ולמודעות שלנו באותה שעה.

המטרה הראשונית שלנו היא, אפוא, לשמור במצב פעיל את החלק של המוח שאחראי על חשיבה הגיונית. אם נשתמש בחשיבה ההגיונית, נשאיר אותה פעילה, ולא ניתן למרכז העונג להשתלט על מערכת ההיגיון להנחות אותנו. אגב, מבחינה קוגניטיבית, אחד ההבדלים בין האדם לבין בעלי־חיים נעוץ ביכולת הזאת בדיוק - היכולת לחשוב בהיגיון, להשתמש בזכרונות כדי להנחות את המעשים, ולא לנהוג רק על־פי יסודות העונג הרגעי. זאת הסיבה לכך שהחלק של המוח האחראי על חשיבה - מפותח בבני־האדם לעומת בעלי־החיים, ואילו החלק האחראי על עונג דומה אצל אנשים ואצל בעלי־חיים.

במילים אחרות, אם רצוננו לצלוח את המשוכה הראשונה במסע, עלינו להשתמש ב"מותר האדם מן הבהמה", ולנצל את היכולת שניתנו לבני האדם כדי להשפיע על ההתנהגות שלנו. אכן, כאשר מציגים לחיית מעבדה אפשרות לקבל הנאה, היא לא יכולה לחשוב בהיגיון ולסרב, גם אם התוצאה בטווח הארוך תהיה הרסנית עבורה. לעומת זאת, אנחנו, בני־האדם, זכינו במתנה הזאת של חשיבה שיכולה להנחות אותנו.

אבל איך ממשיכים לחשוב בהיגיון כאשר מרכז העונג במוח שלנו עומד לחטוף את השליטה? הדרך היא לצעוד צעד אחורה להתבונן בעצמנו כאילו אנו צופים מהצד במישהו אחר. זו פעולה שדורשת תרגול, אבל אחרי מספר פעמים מגלים כי זו פעולה יחסית פשוטה.

נניח שאנו צופים באדם אחר שבאמצע גלישה תמימה באתר חדשות באינטרנט מתחיל לפתח משיכה להיכנס לאתר פורנוגרפי, ואנו מבקשים לדעת מה עובר כעת במוחו, איך הוא מרגיש, אילו שינויים פיזיים מתרחשים בו, וכן הלאה. אותו סוג התבוננות ננסה לבצע בעצמנו. נבקש לראות את אותם דברים בדיוק, אלא שהפעם במקום לצפות באדם זר, ננסה להביט אל תוכיותנו. הדרך לעשות זאת היא לשאול את עצמנו את השאלות הבאות:

1. מה אני חושב כעת?

2. אילו רגשות אני מרגיש כעת?

3. איזה תחושות פיזיות אני חווה כעת?

כשנעצור, ניקח צעד אחורה ונסתכל על עצמנו כביכול מהצד, נוכל לזהות את המחשבות השגויות שאנחנו חושבים בשלב הזה (למשל: "אני לא רוצה לאונן, רק קצת לצפות בפורנו, ולהפסיק"; או "למרות שתמיד אוננות מסתיימת בכאב, הפעם זה יהיה כיף", וכן הלאה).

תרגול כזה יסייע בעדנו לזהות את הרגשות שלנו. מן הסתם אלו יכללו התרגשות, אבל גם פחד; רצון לאהבה אבל גם שנאה עצמית וכך הלאה. כמו כן, נוכל להתחיל לזהות את השינויים הפיזיים שעוברים עלינו, כמו: האצה במהירות של פעימות הלב, תחושת חום מתפשט בחזה ובו זמנית צינה שמתפשטת בראש.

כאמור, זהו שלב ראשוני. אם נעצור כאן לא תהיה לביצועו משמעות רבה, והשפעתו תתחולל רק אם נמשיך קדימה לבצע את השלבים הבאים.

התחלנו לנשו"ם, כעת צריך להמשיך.