כ"ו אלול התשע"ח

שלב רביעי: מגיבים בצורה בריאה

שלב רביעי: מגיבים בצורה בריאה

בשלב הקודם דייקנו וחידדנו: מה אנחנו באמת רוצים? מה באמת טוב עבורנו? השלב הבא הוא נקיטה בפעולה שתסייע להבנה שעלתה בשלב הקודם להחזיק מעמד. משפט המפתח בהקשר הזה הוא: להגיב בצורה בריאה - ונסביר.

"להפסיק לעשן זה קל", אומר הדובר בהצלה ידועה, "הרי הפסקתי המון פעמים"... אכן, מוסר־ההשכל שטמון בהלצה זו הוא רציני ואמיתי. להפסיק באיבחה זה קל, אך להישאר בה בהפסקה ההיא - זוהי כבר משימה קשה יותר. ובכן, עד כה עסקנו בשלב ההפסקה. עתה הגיעה העת להישאר בהפסקה.

במילים אחרות, אין די בלומר "לא"- ומוכרחים בשלב מסוים להכניס לתהליך גם את מימד ה"כן", הישארות עם ה"לא" עלולה להוביל אותנו למצב בו ה"לא" יהיה חלש מידי ויתנדף. לא ליפול להרגל המיני הבעייתי שלנו זה טוב, אבל זה לא מספיק. השאלה היא מה כן, מה אנחנו מכניסים שם במקום.

ההרגל המיני הבעייתי - החיפוש, התשוקה המסמא כל יכולת פעולה נורמלית בחיים, הצפייה, הפעולה המינית - כל אלו הם בראש ובראשונה וככלות הכול: סוג של בריחה, או לפחות סוג של הנאה רגעית שאנחנו מחפשים כדי לחמוק מהשגרה. כדי להצליח להישאר בהפסקה, עלינו למצוא תחליף לאפקט המשחרר שההרגל המיני הבעייתי מספק לנו, את אותו דבר־מה שיעניק לנו את הסיפוק במקום השימוש ובהרגל המיני הבעייתי, עליו בחרנו לוותר זה עתה מתוך המודעות למקום הרעיל שהוא מפיל אותנו עם סיומו.

דיאטה היא דוגמה מצוינת להדגים את דברנו. אדם צריך ורוצה להפחית ממשקלו. לשם כך הוא אוכל על פי דיאטה שנקבע לו, אולם לפתע נתקף בדחף לאכול עוגת קצפת. ברור שההתמודדות שלו תהיה יותר יעילה אם בנוסף לכך שהוא יחליט לא להיכנע לדחף, על בסיס הצבה לנגד העיניים של המטרות לשמן החל בדיאטה הזו, הוא גם יימצא משהו אחר שישביע את רעבונו. אחרת, אם הדחף שברעביגבר בשלב מסוים עד שיהיה לו קשה לשלוט עליו.

גם אנו צריכים למצוא משהו שישביע את "הרעב" שלנו, למרות שבדרך כלל לא מדובר על רעב פיזי, אלא רעב לסיפוק מנטלי, למימוש עצמי או לתחושה טובה.

ברמה הפיזילוגית, צפייה בפורנוגרפיה, אוננות או פעולות דומות גורמת להצפה של חומר כימי במוח, חומר שנקרא דופמין, חומר שאחראי על תחושת ההנאה. את החומר הזה אפשר לקבל מהרבה מקורות אחרים, רובם מקורות טובים ובריאים. למשל, כשאנחנו אוכלים מאכל מתוק - משתחרר הדופמין. גם שעוסקים בפעילות גופנית - החומר משתחרר במוחנו. כל דבר שגורם לנו הרגשה טובה, משחרר למעשה את הדופמין. המטרה שלנו היא למצוא תחליף חיובי שיפצה אותנו במקום מה שרצינו לקבל מהצפייה בפורנוגרפיה והאוננות. כן, הכוונה היא לכל דבר שיכול לגרום לנו הרגשה טובה, כולל אפילו אכילת שוקולד או יציאה קלה לגלידריה. כמובן, עדיף למצוא תחליף שהוא גם בריא מבחינה גופנית, אבל גם אם זה לא אפשרי - מוטב לקבל את התחושה של הנאה, את "מנת הדופמין", באמצעות שתי קוביות שוקולד מאשר באמצעות שעתיים של צפייה בפורנו…

שיעורי בית:

ערוך רשימה של פעולות חיוביות ותחביבים שגורמים לך לתחושה חיובית ורעננה. למשל:

פעילות גופנית

קריאה

בילוי טוב עם חברים מעצימים

והכי חשוב: להתחיל לנשו"ם בפועל. לעשות פעולות. ידיעה, הבנה, הזדהות, הסכמה - הכול טוב ונחמד, אך אם לא מתחילים לבצע וליישם הלכה למעשה, שום דבר לא באמת יקרה. מה שחשוב זה פחות סוג הפעילות (החל משוקולד וכלה בלימוד מעמיק), מה שחשוב יותר זה שבאמת נעשה פעולות.

ברגעים האלו, מאוד ייתכן שנגלה כי בתוכנו מתפתחת התנגדות פנימית לבצע פעולות. ההרגשה היא שאנו מותשים, אולי גם קצת מבולבלים ובכל מקרה כבולים כך שאין לנו חשק לבצע פעולה. רגלנו כבדות מלרוץ, עינינו כבויות מלקרוא, וכיוצא בזה בנוגע לכל פעילות אחרת.

אבל בדיוק כפי שבעת בוקר אנו כה חושקים להמשיך לישון ובכל זאת קמים לעבודה, כך גם עלינו לנהוג גם בעת הזאת: למרות העדפתנו שלא לעשות כלום, אנו מתעשתים ומתחילים בפעולה. כי אם הגענו לשלב הביצוע, סימן הוא שצעדנו כברת דרך למן הרגע בהרגישנו את הפיתוי משלח זרועותיו עד לשלב העמידה בפתח ביצוע פעולה שתרחיק אותנו מן לפיתת הנפילה. נכון וכדאי לא לוותר בעצמנו בשלב כה מתקדם, ולהשלים את השלב האחרון, שאחריו נרגיש כל כך הרבה יותר טוב.