ב' תמוז התשע"ז

קרה לי נס: סיפרתי לאשתי והיא קיבלה את זה

לאחר כמה חודשים שאני עובד על התוכנית של 12 הצעדים. ולאחר התייעצות ארוכה עם הספונסר וחברים וותיקים. הגעתי להחלטה לשתף את אשתי בהתמכרות שלי.

היה לי חששות כבדות מהדרך שהיא תקבל זאת. חיכיתי לזמן מתאים והוא הגיע אתמול במוצאי שבת. שמתי לב שאשתי במצב רוח מרומם. קראתי לה לשיחה ביקשתי מאלוהים שיתן לי את המילים בפה.

סיפרתי לה על הבעיה באופן כללי ועל הכאב העצום וכמובן על הפיתרון (שעל זה היא כבר ידעה אבל היא לא ידעה את הסיבה האמיתית).

אני חייב לציין שוב שעשיתי את זה רק אחרי שהתייעצתי המון לפני. מה לספר ומה לא. ואיך לספר.

אלוהים אוהב הראה לי שוב כמה הוא אוהב אותי למרות שהוא לא צריך להוכיח לי את זה. אשתי קיבלה אותי בזרועות פתוחות מלאות הבנה. ובעיקר אהבה ותמיכה. אני לא האמנתי שזה אמיתי. צבטתי את עצמי לראות אם אני חולם. ירדו לי דמעות של אושר ושמחה.

אלוהים! תודה! תודה! ושוב תודה. אני יודע שזה לא מובן מאליו. אלוהים תעזור לאשתי בהמשך הדרך שתדע לקבל אותי גם כשקשה. עזור לחבריי המכורים שסובלים מהנושא בזה. תן לנשותיהם שלווה וכוח לקבל אותם ואת המחלה שלהם.

תודה לכם חברים על תמיכה ללא סייג.