כאשר חזרתי בשנה שעברה מתפילת מנחה של ערב יום כיפור משובחת במיוחד, חשתי לראשונה בחיי את המילים הנפלאות – 'שומר ה' את כל אוהביו'... בכיתי כי הרגשתי אותן.
יש חברים שמכנים אותי 'חופר', אז מיד אחרי התפילה 'חפרתי' במלבי"ם בתהילים בפרק קמה' פסוקים יח' - כ': חשתי חובה להביאם כאן לפני חברי היקרים למרות ההכנות לקראת היום הקדוש, ויהי רצון שיהא לתועלת, להלן הדברים ככתבם וכלשונם:
"קרוב לכל קוראיו בתפילה לבד אם יקראוהו באמת בלא לב ולב, והגם ששומע לכל קוראיו מכל מקום יש מדרגות באיכות מלואת בקשתם בין העובדים מאהבה להעובדים מיראה, בשני דברים, א. כי רצון יראיו יעשה ואת שוועתם ישמע ואז יושיעם. רק אחר ששוועו לישועה אבל שומר ה' את כל אוהביו. את העובדים מאהבה הוא שומר תמיד בל תבוא עליהם צרה, ולא יצטרכו לצעוק. זאת שנית, שהעובדים מיראה אם יצעקו מני צר ועל רשעים שבאים להרע להם, אז רק יושיעם לבד, אבל לא ישמיד ויעשה נקמה באויביהם, אבל להעובדים מאהבה גם את הרשעים שרצו להרע להם ישמיד, שכפי מדרגת העבודה והקורבה לאלוקים כן מדרגת ההשגחה".
הדברים מדברים בעד עצמם. פרס גדול נוסף הגיע כשהחלטתי לכתוב את הדברים (תודה למי שהקריאה לי כדי למהר את התהליך, בכל אופן זה ערב יום כיפור...) הצצתי גם ברד"ק... הוא אומר על המילים לכל קוראיו את הדבר המופלא הבא – "מאיזה עם שיהיה, ובלבד שיקראוהו באמת, שפיו וליבו שוים"
שווה לכתוב על זה פוסט שלם אבל במספר מילים: שנים התקשיתי כיצד נעזר לא יהודי שפונה 'לכח העליון כפי שהוא מבין אותו', והנה פתאום, בערב יוכ"פ התיישבה קושייתי על ידי הרד"ק – ה' עוזר לכל מי שפונה אליו, לא משנה מאיזה עם הוא, כשפיו וליבו שווים...
יהי רצון שיהיו פינו וליבנו שווים.
גמר חתימה טובה.