סקרנו לעיל ארבעה מצבים שעלולים להיות בעייתיים עבורנו. אלו מצבים מנטליים, והם לא בהכרח נראים באופן גלוי כקשורים בקשר ישיר להתנהגות המינית הלא רצויה שלנו.

בשלב הנוכחי נבקש לצעוד עוד קדימה, ולשוחח על זיהוי הטריגרים - אותם מצבים חיצוניים שמדליקים בקרבנו את מנגנון ההפעלה של ה"אובססיה".

(אם נחזור לדוגמה של המכונית: בשלב הקודם בחנו את לוח־המחוונים כדי לראות מה המצב של המכונית. כעת, עלינו להישיר מבט אל הכביש, לקרוא את השלטים שמכוונים ומזהירים מעיקול חד, מירידה תלולה או מאבנים מתדרדרות).

כמובן, יש מצבים שהם מאוד ברורים וקלים לזיהוי, אך יש מצבים שהם פחות ברורים וקשה יותר לשים עליהם אצבע - אבל כך או כך כמעט תמיד יש סימנים לפני שהמנגנון נדלק, וסימנים מאפשרים עצירה בזמן - אם רק מוכנים לשים אליהם לב. נהג שלא מסתכל על השילוט, "יתפלא" שהוא לא ראה את הסיבוב החד, וימצא את עצמו פתאום הפוך בשולי הכביש. גם לנו נראה לפעמים ש"הנפילה" הגיעה משום מקום, אבל מה שאנחנו צריכים זה לחפש את הסימנים שנמצאים שם תמיד, וכמובן להתייחס אליהם ברצינות. אין כביש שאין בו קטעים מסוכנים יותר, הסכנה היא חלק מהנסיעה בכביש, אבל מודעות לסיכונים הללו וזהירות מפניהם מאפשרת את סיום הנסיעה בשלום. גם אנו, כמובן, לא יכולים להימנע ממקומות שיש בהם משום סיכון עבורנו, אבל ביכולתנו להגיע מוכנים ולנקוט במאמציי זהירות.

המצבים הברורים ביותר הם כמובן: שימוש במחשב שאין עליו סינון טוב, או יציאה למקום ציבורי בעייתי (חוף ים מעורב, לדוגמה); יש גם, כמובן, מצבים שאינדיבידואלית עלולים להוות טריגר לאחד ולא לאחר. לעיתים בבית הפרטי רשת האינטרנט מסוננת כראוי, אבל אצל ההורים או בעבודה האינטרנט פרוץ. במקרים אחרים נוצר הצורך לערוך נסיעות לצורכי עבודה שכרוך בהן סיכון, יש אנשים שיש להם בעיה עם מקום ספציפי וכן הלאה.

כל כביש והפיתולים שלו, כל אדם והמפה האישית שלו. הדרך קלה ביותר לצייר את המפה האישית שלך היא להתבונן לאחור ולשאול את עצמך באילו מצבים, מקומות או זמנים נפלת? חשוב להכניס לרשימה כל סוג של גורם שעלול להיות טריגר ולהביא אותנו בסופו של דבר להדלקת האובססיה או לאוננות. למשל, ברור שבעונת הקיץ הפיתוי ברחוב הוא גדול יותר מאשר בעונת החורף, אז כמו שאנחנו עושים שינויים מבחינת הבגדים שאנחנו לובשים בכל עונה, כך חשוב שנעשה שינויים פנימיים בכל עונה.

בנוסף למצבים שמוגדרים כטריגרים משום שהם מטבעם וטיבם פותחים פתח לריגוש המיני הבעייתי (כמו גלישה באינטרנט לא מסונן), ישנם מצבים שהופכים להיות טריגרים בגלל הקישור שנוצר אצלנו במוח בינם לבין הריגוש המיני הבעייתי (תהליך שנקרא התניה קלאסית). דוגמה: נניח שהשתמשנו במכשיר מסוים לצפייה בפורנוגרפיה פעמים רבות. כעת, גם לאחר שחסמנו אותו, עצם השימוש במחשב "מזכיר" לנו את הפורנו, מה שגורם לנו רצון לחזור ולצפות פעם נוספת. זה יכול להיות מקום מסוים שכלפי חוץ אין לו קשר לתאווה אבל נפלנו בו פעמים רבות, זה יכול להיות בגד מסוים שמזכיר לנו את הנפילות, וזה יכול להיות כל דבר אחר שמתקשר אצלנו במוח לנפילות שלנו בעבר.

לאמיתו של דבר, אין אפשרות לערוך רשימה מלאה של כל הדברים שמתקשרים אצלנו בראש לתאווה ועלולים לגרום לנו לתחילת התהליך, אך באפשרותנו להכין רשימה בסיסית של מצבים או דברים שידועים לנו כמעוררי הרצון לריגוש ההוא. עם הזמן נוכל להוסיף לרשימה מצבים נוספים, אם נראה שהם מתאימים לרשימה הזאת. אחרי שתהיה לנו רשימה כזאת, נוכל להשתמש בה כדי לעשות הכל ולהימנע מלהגיע למצבים אלו.

שיעורי בית

כתוב רשימה של מקומות, מצבים או זמנים שבהם אתה במצב מסוכן. כשיש לך את הרשימה הזאת, תנסה להגיע למצבים האלו כמה שפחות, וכאשר אין לך ברירה, תשתמש במודעות הזאת כדי לנהוג בכל הזהירות האפשרית כדי לא להגיע לנפילה.