כיצד אנו מפתחים הרגלים?

כיצד אנו מפתחים הרגלים?

הרגלים הם כאמור דרך של המוח לחסוך במאמץ, כדי להפנות את המשאבים לפעילויות שמצריכות השקעה, במקום להמשיך להשקיע כל פעם בפעולות מוכרות. החלק האחראי על תכנון וחשיבה יכול להתפנות לפעולות אחרות או למנוחה, כאשר החלק האחראי על ההרגלים לוקח פיקוד. אבל איך המוח יודע מתי צריך כל חלק בו לפעול ומתי השליטה עוברת ממצב של בקרה למצב אוטומטי? אם התיאום לא יהיה נכון, יכולות להיגרם מכך תקלות, למשל כאשר יש צורך בבקרה ופתאום המוח עובר למצב אוטומטי.

בשביל זה צריך להכיר את "לולאת ההרגל", שזה הבסיס הפשוט ביותר שלפיו המוח פועל. כאשר לוקחים חולדת מעבדה ומאמנים אותה לרוץ במבוך ולמצוא אוכל, זאת דוגמה פשוטה ליצירת הרגל. נתבונן בשלבים השונים: החולדה נמצאת בכלוב ואז נשמע צליל והחולדה מיד מתחילה לרוץ במבוך עד שהיא מוצאת את המזון שמונח בפינה. הלולאה הזאת כוללת שלושה שלבים: צליל, ריצה, מציאת המזון. שלושת השלבים האלו יכולים להיות כמובן שונים, וזה יכול להיות למשל מחשב, אתר פורנו, אוננות. השלב הראשון הוא סימן, השלב השני הוא פעולה רוטינית והשלב השלישי הוא הגמול.

ככה המוח לומד את הסימנים לעבור בין שתי המערכות, המבוקרת והאוטומטית. הצליל הוא סימן למערכת האוטומטית לתפוס פיקוד ולשחרר את מערכת הבקרה לעשות דברים אחרים. לכן, מהרגע שנוצר ההרגל, הוא לא רק אוטומטי אלא חסין מאוד מפני שינויים, מכיון שאין עליו כמעט בקרה. החלק של המוח שאחראי על תכניות ובו גם יש חישובים של רווח לעומת הפסד, לא פעיל בזמנים שבהם אנחנו פועלים מתוך הרגל, ולכן עלולה להיות תוצאה שלילית לשימוש בהרגלים.

אבל איך החולדה התחילה בכלל את הריצה במבוך, ולמה כשהיא שמעה צליל היא ידעה שזה סימן לכך שיש כעת אוכל בקצה המבוך? החולדה התרגלה שכאשר היא שומעת את הצליל זה אומר שהונח אוכל במבוך ועליה להתחיל לרוץ כדי למצוא אותו. הקישור הזה בין הצליל לבין האוכל נקרא "התניה קלאסית", ופירושו שנוצר קשר (התניה) בין הצליל לבין העובדה שכעת אם החולדה תרוץ במבוך - היא תמצא אוכל. אחרי מספר פעמים בהן החולדה שומעת רעש ומיד מקבלת אוכלת, נוצר אצלה צימוד בין הרעש לבין האוכל, וכעת כשהיא שומעת את הרעש - היא מיד מתחילה לחפש אוכל. ככה גירוי נייטרלי הופך להיות גירוי שקשור לתוצאה מסוימת.

ברגע שנוצר הקשר בין סימן מסוים לפעולה שתביא גמול, אפשר לומר שנוסף הרגל חדש למאגר ההרגלים של האדם. ככה נוצר גם ההרגל שלנו לצפות בפורנו. בתחילה מחשב לא מתקשר אצלנו באופן אוטומטי לצפייה בפורנו, אבל אחרי שאנחנו משתמשים במחשב פעם אחר פעם לצפייה בפורנו ומקבלים את הגמול שהוא ההנאה שנגרמת מהצפייה, נוצר אצלנו צימוד בין "מחשב" לבין "נפילה". כאשר נוצר ההרגל, ברגע שאנחנו נוגעים במחשב, המערכת האוטומטית נדלקת, הבקרה נעלמת, ואנחנו מתחילים לעשות את הפעולות שיביאו אותנו לנפילה. זה כבר הרגל אוטומטי לחלוטין והחלק של המוח שאחראי על תכנון וחשיבה לא מעורב בכלל, מכיון שהפעולה כולה עוברת לשליטת המערכת האוטומטית.

אפשר לשנות הרגלים, אבל כדי לשנות אותם צריך לדעת איך הם עובדים. אם לא עושים כלום כדי לשנות הרגלים, הם ממשיכים לפעול כיון שהמערכת הזאת יעילה מאוד בחיי היום יום. כשאתם קמים בבוקר, אתם לא חושבים איזה נעל לשרוך ראשונה, איך בדיוק להכין את הקפה ואיך מצחצחים שיניים. כל אלו הם הרגילם מועילים שהמערכת האוטומטית מפעילה והם מקנים לנו יתרון עצום. הרגלים הם לא דבר רע, אבל יש גם הרגלים רעים שאותם צריך לשנות. אחרי שהבנו את הבסיס של הרגלים, הגיע הזמן ללמוד איך להתעלם מהם או להחליף אותם.