בעת התרגשות הנשימות לרוב קצרות ושטחיות, והן מגבירות את קצב פעימות הלב שלנו וממילא גורמות לנו לתחושה חזקה של ריגוש. יש חוקרים שטוענים כי תחושת הריגוש היא הפירוש שאנחנו מעניקים לשינויים פיזיולוגיים אלו, ולא להפך. במילים אחרות: בעקבות מאורע מסוים הגוף שלנו מגיב, ואז אנחנו מפרשים את תגובת הגוף (בצורה לא מודעת) והתוצאה היא רגשות. כמובן שאם התחלנו לצפות בפורנוגרפיה, ואז הלב מתחיל לפעום יותר ואנחנו מפרשים זאת כהתרגשות - הנטייה הטבעית תהיה לרצות להמשיך לנקוט פעולות שמעוררות בנו את ההתרגשות. בני אדם מחפשים ריגושים, ואם הצצה של רגע באתר פורנוגרפיה מעוררת בנו ריגוש, טבעי שנרצה להמשיך לצפות - כדי להמשיך את תחושת הריגוש הזאת.

לכן, מיד כשעצרנו ולקחנו צעד אחורה, צעד במהלכו צפינו כביכול בעצמנו מהצד, הגיע הזמן לעצור את הריגוש. ראשית, לנשום נשימות עמוקות ואיטיות, שהן בדיוק ההפך מהנשימות הקצרות והמהירות הטבעיות כל כך לריגוש. מדובר כאן על פעולה מאוד פשוטה שלא מצריכה שום ידיעה מקדימה, לא תכנון ולא חשיבה מיוחדת, ולכן כל אחד יכול להשתמש בה בכל זמן ובכל מקום, בין אם זה מול המחשב, ברחוב או סתם כך ברגע של פנטזיות לבד. כל מה שצריך הוא: לנשום דרך הפה לאט לאט, עד שכל הראות מתמלאות לגמרי, ואז לנשוף דרך האף לאט ככל האפשר עד שהריאות מתרוקנות לחלוטין. בזמן הנשימות עלינו להתרכז רק בתחושה של הנשימות שנכנסות לתוך גופנו ועל האויר היוצא בזמן הנשיפה.

על הפעולה הזאת יש לחזור שלוש פעמים, ואז להמשיך במשך שלוש דקות של נשימות איטיות וארוכות ככל האפשר (אך לא בהכרח ארוכות כמו שלושת הראשונות). מומלץ - אך לא חובה - לעצום עיניים בזמן הנשימות, ואם אפשר לשמוע מוזיקה מרגיעה בשקט אז גם זה כדאי. המטרה של פעולות אלו היא להרגיע את הגוף ולהוריד אותו לרמות נמוכות של פעילות, וממילא להרגיע את הלב ולהפסיק את הריגוש.

חלק חשוב בטכניקה זאת קשור למחשבות. המטרה אינה לנסות לשלוט במחשבות, אך לאידך לא לאפשר להן לשוטט בלי מטרה. עלינו לנטר את מחשבותינו, כלומר, לחשוב על מה שאנחנו חושבים. בדרך כלל חוט המחשבה זורם בלי הפסקה ואיננו מודעים אליו כלל, וכעת אנחנו פשוט חושבים: על מה אנחנו חושבים, ומנסים להשאיר מחשבה זו במודעות. המחשבה יכולה לנדוד לכל מקום - כל זמן שאנחנו ממשיכים להיות מודעים למקום שבו היא נמצאת - ואם אנחנו מרגישים שהיא הולכת למקומות שאנחנו לא רוצים להיות בהם, אנו פשוט צריכים לנסות לחזור ולחשוב על התחושות של הנשימות עצמן.

ההמלצה היא, לתרגל את הנשימות הללו גם בימים רגילים, ולא להמתין לרגע של הקושי. כך מוכנים מבעוד מועד לרגע אמת. כל התהליך אמור לקחת דקות בודדות בלבד, והוא יכול להיות מועיל בהרבה מצבים, לא רק בהתמודדות הספציפית שלנו. מחקרים על אנשים שמתרגלים את הנשימות וניטור המחשבות מידי יום מראים שהדבר תורם לבריאות הפיזית והנפשית שלהם.