במסגרת עיסוקי אני עושה קורס של טיפול קבוצתי והיום נושא השיעור היה "חשיפה עצמית". במסגרת השיעור התקיימה פעילות קבוצתית הקשורה לנושא הנ"ל, במהלך הפעילות כל משתתף חשף סיפור אישי על יציאה מחושך לאור. לאחר התלבטיות מרובות החלטתי לחשוף בפניהם את היותי מכור מספר שנים לא מבוטל, את הדרך שעברתי עד שמצאתי את "שמור עיניך" והכי חשוב, שאני נקי כבר חודש ימים. בשלב זה הרגשתי, שאם אני אחשוף בפניהם את ה"סם" הספציפי אני אתפרק לגמרי.

חשוב לציין, שאף אחד מסביבי לא יודע עלי דבר זה ואפילו לא חושד. את ההרגשה העילאית של חשיפה זו אי אפשר לתאר במילים. הרגשתי שעשיתי צעד ענק לכיוון ההחלמה שאני כה מייחל לה.

כל פעם שאני קצת מדוכדך מכל דבר שהוא במהלך החיים, כגון, בעיות בעבודה, משפחה וכל דבר אחר, אני מעלה על נס את היותי נקי כבר חודש ימים וזה כבר משנה לי את התחושה מקצה לקצה. אני לא מצליח להיזכר בתקופה כה ארוכה של נקיות.