כשאנו מצליחים ועומדים בכבוד באתגר הגדול, החיים שלנו משתנים לטובה, ההשפעה ניכרת בתחומים רבים של חיינו, ואנו נהנים מפירות ההחלמה.
השקר שאני מספר לעצמי כמובן (על מי עוד אני אני יכול לשקר?) שאם רק אשתי היתה יפה יותר - הכל היה בסדר. תמיד חשבתי שאשתי יפה, אבל ברור שיש נשים יותר יפות, ואולי זה כל מה שחסר לי בחיים. כעת בהלחמה אני מוצא את השקר הזה בגירסא מעודנת יותר והוא מופיע כאשר בזווית העין אני רואה אישה עם בגד מסויים ומחשבה מהירה חולפת במוחי שכזה בגד בדיוק אני צריך לקנות לאשתי...
למרות שעברתי הרבה שינויים, אני מוצא את עצמי חוזר אל אחד מהם שוב ושוב. המדובר בהבנה וההכרה בכך שאף אחד לא יציל אותי ואף אחד לא יעשה עבורי את העבודה. לא הרב, לא הפסיכולוג, לא הלימוד והתפילה, לא אשתי, לא הקבוצה ולא הספונסר.
ברור שאם הייתי רואה כותרת כזאת לפני שהגעתי לכאן הייתי די משוכנע שהכותב החליק על משהו לפני שהוא נגע במקלדת, כי מה לחוויה רוחנית ולקניון? עד שהגעתי לכאן ידעתי שחוייה רוחנית זה משהו שאני עובר בתפילת נעילה של יום כיפור וקניון זה מקום של תאווה ובלאגן.