אז אתמול נגמר החג, וקצת קשה לי לסכם אותו. 
לא כי אני לא יכול לסכם אלא כי זה היה שבוע נורא מורכב. 
המון זמן בבית ולחץ של הכנות לחגים וקצת הרגשה של צפיפות ושל חוסר של מרחב פרטי הובילו לשתי מעידות שהיה קשה לקום מהן. 
וזה קצת העיב על התחושה השמחה של החג. 
תוסיפו לזה את ההרגשה הכללית של מלחמה ושהלב לא שלם כשאחינו נמצאים בשבי. 
אז בהחלט היה חג מורכב. 

עם כל זה אני שם בפרופורציה את זה שרוב הימים של החג הייתי בנקיות וחובה לומר גם את זה. 

אני לאט לאט חוזר לשגרה הלא-כל-כך שגרתית שהמלחמה הזו זימנה לי ומקווה שבחסותה אצליח להתמיד בתוכנית ובדחיית הסיפוקים. 

אוסיף ואומר שעם הנפילות והתחושות הלא נעימות אני באמת מרגיש שההתמודדות מפתחת חלקים באישיות שלי. כמו שריר שמתאמנים עליו והוא גודל אז ככה גם הנפש שלי. 
בעזרת ה׳ אמשיך לעדכן
קיץ טוב!

מאחל לך הרבה הצלחה, כל הכבוד שאתה מנקה את המדים וחוזר בחזרה לקרב, להתמודדות חדשה.
חיזקת לגבי התובנה החשובה בסוף השיתוף.
לחקתי ממנה שחשוב לראות את הצד הטוב שברע וממנו להתחזק. ככה נפילות משמשות כמקפצה לעלייה חדשה!
אשריך! חזק ואמץ ידידי!

היי חברים, קצת נעלמתי בימים האחרונים, מקווה שאצליח להסביר למה.
אני עובר תקופה קצת מורכבת, מכל מיני סיבות.
אשתף שהייתי מגויס תקופה ארוכה במלחמה והרבה מתוכה היה בלחימה בתוך שטח הרצועה.
עכשיו אחרי השחרור מהמילואים אני מתמודד עם כל מיני מורכבויות, אחת המשמעותיות שבהן זה הקושי בלסדר לעצמי סדר יום ולקחת על עצמי מחויבויות כמו עבודה וכדו'.
המורכבות הזו משפיעה גם באופן ישיר על המלחמה ביצר, אני נמצא הרבה בבית והסדר יום שלי לא ממש מסודר ומאד קשה להילחם בצורה כזו בנפילות, מה גם שכשנמצאים במצב נפשי מורכב ובחוסר בהירות וביטחון אנחנו יותר פגיעים, ובדיוק בזמן הזה היצר נכנס.
אשמח לעצתכם חברים יקרים מה אוכל לעשות כדי להערים על היצר ולמצוא דרכים לנצח בקרב. 
"כי בתחבולות תעשה לך מלחמה"

תודה רבה:relaxed:

אני בעיצומה של תקופה מורכבת. 
הרבה נפילות. 
אחרי נפילה אני מצליח לשמור לפחות יום שלם אז מנסה להחזיק טובה לעצמי מזה. 

אתמול נכנסתי להתחלה של נפילה ועצרתי את עצמי באמצע, סימנתי ביומן שנפלתי אבל סופר לעצמי בראש כאילו אני נקי כבר יומיים. 
מחפש את האור בקצה המנהרה
הוא יגיע

אחי תהיה חזק
אל תתייאש יש מוצא מכל נפילה ונפילה זה חלק מהתהליך. זה שאתה כותב ונלחם ומנסה כל יום זה מראה שאתה בכיוון הנכון 
תמשיך לשטף אותנו אח
שבת שלום והצלחה רבה!

מתחיל שבוע חדש בתפילה לקב״ה שיתן לי את הכוח לשמור על עצמי
ימים מורכבים לפנינו
יום הזיכרון ויום העצמאות
רכבת הרים רגשית. 

מקווה שהימים האלה יהיו משמעותיים עבורי ושהמערבולת הרגשית לא תחליש אותי במלחמה ביצר. 

״גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי״

עוד רגע שבת קודש.
אחרי שבוע של עליות ומורדות 
מתפלל להיכנס לשבת בתחושת רוממות שתישאר לשבוע הבא. 

אני חושב שהדבר החשוב ביותר להפנים הוא שנפילה לא מביאה אותך לנקודת ההתחלה. אתה אדם שונה לגמרי משהיית כשהתחלת, ובאמת התבגרת ועברת הרבה. זה טוב לזכור מעין באת, זה משאיר אותך לא שאנן, ועם זאת, נקודת ההתחלה שלך לא מגדירה אותך ונפילה אחת לכמה זמן לא מחזירה אותך אליה. כולנו בני אדם, ואף אחד לא מושלם, גם אם אנחנו רוצים להיות כמה שיותר טובים כל הזמן, זה טפשי לחשוב שלנצח לא ניפול יותר, ולא ניכשל ולא נעשה מעשה שאנחנו לא גאים בו. הגישה של להגיד לאדם שזה שהוא נכשל אחרי תקופה ארוכה שהחזיק מעמד ונמנע מהפורונו מחזירה אותו לנקודת ההתחלה שוות ערך לגישה של להגיד לאדם שנמצא במסע ירידה במשקל והצליח לרדת 15 קילוגרמים, ויום אחד הוא נכשל ואכל ארוחה שאולי הוא לא היה צריך, והוא בכלל לא גאה בה שמה אותו בנקודת ההתחלה, וכל מה שהוא למד והצליח עד עכשיו לא שווה. תהיה בטוח בעצמך וגאה בנצחונות שלך עד עכשיו, אבל אל תתן לגאווה להשתלט עליך, כי היא מביאה לשאננות.