כתבתי תגובה ארוכה קצת ונמחק לי הכל 

אגיב בערב כשתחזור לי המוזה בעז"ה...

היי 'פנימה' 

קודם כל, הלכתי לישון אתמול מוקדם מידי, לא מאוחר מידי. לכן מצאתי את עצמי ער בחמש וחצי לפנות בוקר עם מרץ של שור... אז נכנסתי לפורום מתוך שיעמום וגם בגלל שזה מה שהרימון נותן לי, לצד 'וואלה' עם "צלקות"... (זה אגב הסיבה שאני מכור לפורום - אין לי הרבה ברירות... איך אני נופל אתה שואל? תאמין לי שלא בא לך לדעת )

דבריך מאד מאד מאד חיזקו אותי ועודדו אותי בימים קשים אלו, כבר כתבתי לך שניכר הטוב שלך גם אם אתה לא כל כך מתכוון, אז אתה יכול להיות רגוע - לא הייתה ולא תהיה לי שום טינה עליך. (אני מבין שקצת הפחדתי עם ההתבכיינות האחרונה שלי... כנראה שלכל דבר יש מחיר)
ואם כבר מדברים על זה - על אף אחד מחברי הפורום אין לי טינה, באמת! כי כמו שאמרת - אף אחד לא חייב לי כלום וגם אף אחד לא אשם בכלום, כולנו חסרונות מהלכים ואני בטוח בכוונות הטובות של כל אחד.

מה שכן, אני מאמין שלכל אחד מאיתנו כבני אדם יש את הצורך להגדיר אנשים. זה עוזר לנו להכיר את השני טוב יותר ו"להבין" אותו ואת כוונתו טוב יותר ע"י זה שאנחנו שואבים פרטים כגון דתי או לא, חרדי או לא, לומד או עובד, אשכנזי או ספרדי (לחלק מאיתנו ) וכוליה. לפעמים אנחנו לא שמים לב שאנחנו עושים את זה אבל אוטומטית כשאנחנו יודעים פרט זה או אחר ישר מתקבלת אצלנו תמונה דמיונית של האיש מאחורי המקלדת וכך אנו מפרשים אותו - לפי תמונה זו. (גם תמונה שלך כבר נוצרה אצלי בראש...)

אחרי חפירה עמוקה ומייזעת זו, אקצר ואומר שעם כל הרצון הטוב לפעמים דברינו מתפרשים אחרת. אני חושב שאין סיבה שאני "יחמם" מישהו לולא פירש את כוונתי לא נכון. יש מצב שאני נחיתי (ואני לא ידוע ככזה) אבל גם במחשבה שניה אני חושב שהתפרשתי לא נכון. זה כל הסיפור.
(אגב, למדתי כאן בפורום לקרוא כל מילה ומילה שמישהו כתב ורק אם לא נשמע מדבריו אחרת - אז אני מגיב, זה הציל אותי מהרבה מבוכות..)

בענין האשה - כתבת על התמורה שאתה מקבל בחזרה. אצלי אני לפעמים רואה את זה בדרך היותר קשה - אני רואה דברים לא טובים אצל אשתי שאני יודע בברור שכשנישאנו היא הייתה רחוקה מזה מזרח ממערב, והיום רק אני האשם שהבאתי אותה לזה ועלי מוטלת המלאכה להחזיר את המצב לקדמותו.

בענין התוכן - אשריך שאתה מאמין שיש בי, אולי נחפש את זה ביחד כי קשה לי למצוא...

בענין ה"אוהב מכל הלב" - גם אני, והאמת שאפילו געגועים תקפו אותי קצת 

לילה טוב והרבה הצלחה

'אהבת חסד'
 

אהבת חסד כתב on בלתי ידוע:

אאוץ'. שמת לי מראה...

שלום אח יקר

שמח לשמוע שאתה ישן טוב, אני זקוק לזה מאד,
בימים האחרונים זלזלתי בזה והיום חטפתי וואחד כאב ראש,
אני בדרך לטפל בזה בעזרתו יתברך אז אתמצת הפעם...

שמח לשמוע שדבריי קצת הועילו לתחושתך, כתבתי אותם כי הרגשתי שלא מספיק הודיתי לך על הדברים שאתה כותב כאן שהועילו לי במישרין או בעקיפין, יש לך המון מה לתת אתה תראה בע"ה בהמשך כשההחלמה תצבור תאוצה בעזרתו יתברך שהמון דברים שיש לך בראש משנות לימודיך יתחברו פתאום לכל מיני נושאים שקשורים בהחלמה. וגם עכשיו אתה מוסיף פה הרבה אור כפי שכתבתי.
יישר כוחך, עלה והצלח!

הצורך להגדיר אנשים עוזר למוח שלי אבל גם מונע ממני הרבה פעמים 'מתנות קטנות' או גדולות שאני יכול ללמוד ממנו ואינני מקבל בגלל שהגדרתי אותו כאחד שלא יכול לתת לי כאלה מתנות.. זה ממש בקיצור מקווה שהבנת, ובכלל קשה מאד (מניסיון..) לקלוע להגדרת הכותב פה ללא פגישה אמיתית ושיחה רצינית איתו, תמיד הייתי מופתע מהעומק שיש באנשים שלא כותבים הרבה, ולהפך..  (ואני מדבר על עצמי פה שלא יהיו אי הבנות..)
אני חושב שבכל שיחה עם מחלים אחר כשבאתי עם 'ראש פתוח' ולא הסתכלתי על המילים שהוא משתמש בהן או הסגנון או הלבוש, הצלחתי לקבל ממנו הרבה יותר החלמה. ממליץ בחום.
זה לא אומר שכיביתי את חוש הביקורתיות לדבריו, אלא רק את חוש הביקורת שפועל אצלי על פול גז כלפי כל מי שלא נראה בדיוק כמו שהיה נראה יעקב אבינו כשיישב ולמד אצל שם ועבר 
פה החברים משתדלים לתת הזדמנות שנייה לרושם ראשוני..
הדרך היחידה שעובדת אצלי במשימה 'לשנות' את אשתי, זה לעבוד על עצמי בכיוון פנימה.. ולתת לה ולהעניק לה ללא חשבונות..
מאד קשה לי לעשות את זה אבל כל שינוי שחל בה הגיע לדעתי רק כתוצאה מזה, וגם בדברים שאני הרגלתי אותה אליהם. 

לגבי ה'פרפרים' בבטן ומשחקי המבטים ששאלת בפוסט אחר, מוכר וכואב..
אני לא יודע לומר לך אם זה בהכרח מהגורמים להתמכרות אבל זה בוודאי אחד מדפוסי הפעולה שלי כמכור -
לחפש חום רגשי בכל מקום שיהיה גם אם זה בעצם סתם 'דמיון מודרך' שאני עושה לעצמי ללא ידיעת הצד השני כלל  ...אוהבים..

שמעתי מהחבר שנקי 6.5 שנים שאמר - "מאז שהתחלתי להחלים ברצינות הבנתי ש'הרגש' הוא לא מדד בשביל במוח החולה שלי של מה נכון לי לעשות ומה לא, תמיד הרגשתי 'שורש נשמה' בכל אחת כמעט שפזלה לכיווני בטעות.. "

נראה לי שזה אומר הכל.

בהצלחה אח יקר וליל מנוחה  

אהבת חסד כתב on בלתי ידוע:

חבר יקר ואהוב, תמיד נדלקת לי הנורה בקריאת דברי אחרים...
מציע לבדוק אם אין כאן סוג של שליטה לא בריאה (גם בלקיחת האשמה עליך שהבאת אותה למקום מסוים, וגם בלקיחת האחריות להביא אותה למקום מסוים).

אהבת חסד כתב on בלתי ידוע:

 לא זכור לי שרציתי לכתוב לך תגובה חריפה. אולי תפנה אותי למקום המדובר. אני נוטה להשחיז מקלדת יותר מאשר לזכור שעשיתי זאת...

זה שכתבתי שלא כל כך מעניין אותי מה כוונתך - אז טוב שהעלית את זה, כי התכוונתי לומר שבגלל הריכוז העצמי הגבוה שלי, לא מספיק מעניין אותי מה אנשים אחרים מתכוונים לומר, ומה אלוקים רוצה ממני כעת, ואפילו מה הפנימיות של טהרני רוצה לומר. אני צריך לעבוד על זה באופן כללי, בלי שום קשר לדברים מסוימים שלך. ושוב, שמח מאוד שהעלית את זה. הדבר אפשר לי להבהיר את כוונתי.

לגבי קטעים מודגשים, רפרפתי על כל השרשור ולא מצאתי כאלה. אשמח אם תסביר ואסביר...

לשמחתי הרבה אכן טעית לגמרי. לא חש שום נימה שלילית כלפיך. להיפך. אחרי הכל הרי שנינו ממשפחת הפרפרים, לא?...

פנימה כתב:


אהבתי מאד את הסיפור ואת השיתוף שלך (כתבת על זה בעוד מקום, לא?)
רק אציין שאצלי זה בא מזה שאני מאד ביקורתי ביחס לאשתי ומפריע לי בה חסרונות מסוימים (בעניים הרעות שלי), וכשאני רואה במישהי אחרת שחסרונות אלו לא קיימים אני ישר "קופץ על ההזדמנות" וגם חושב עליה כל פעם שאני נקלע למשבר עם אישתי.


טהרני כתב:

("חבר יקר ואהוב" - עלית על הנוסחה בשבילי הא?... )
למרות שהרבה שפגשו אותי ואת אישתי אמרו ההפך - שאישתי שולטת בי (וזה מחמם אותי... אין לתאר כמה), בכל זאת נראה לי שעלית עלי גם בזה. מן הסתם זה בא לי מאותם אנשים שיושבים ומציקים לי בראש כל הזמן. אבל אני משתדל לתקן את זה.
לגבי החסרונות, אתה לא חושב שיש כאלה מוכחים שאפשר לראות בברור שבאו ממני? לפעמים אפילו משפטים מסוימים שהיא "לקחה" ממני? קשה לי שלא להרגיש אשם בזה...


טהרני כתב:


אהבתי מאד את התגובה שלך, במיוחד על הפרפרים (נראה לי שהראתי עד כמה אני פרפר בפורום נשואים...)

לגבי כל הציונים שרצית, אשתדל לתת לך "מראי מקיימעס":
לגבי החריפות - שרשור זה תגובה #83555 ועוד מקום שנשכח ממני. איך אומרים הרעבעס המעצבנים בחיידר "אם שכחת כנראה שזה לא חשוב לך מספיק" מעצבן לפעמים כמה זה נכון... 
לגבי ההדגשות - טעיתי, זה לא בשרשור זה אלא בשרשור אחר הנקרא "ים של פרטים - לפרשת משפטים". גם את ה"תרגיל היצירתי" שנתת לי לא כל כך אהבתי (בזמנו), מבחינתי התשובה לגבי פשוטה לגמרי ולא יעלה על דעתי ההפך.

אחרי מה שכתבת כאן אני מתחיל לחשוב שמשהו באמת לא בסדר אצלי ועם הרגישות שלי לדברי אחרים (עוד בעיה נוספה לסל... שיהיה לנו בהצלחה). מקבל לגמרי את התנצלותך/הסברך הכנים. מי יתן ואזכה באמת ללמוד וליישם ממך ומכל אחד ואחד כאן בפורום.



תודה לכם חברים!
אם למישהו יש משהו להוסיף בענין "תורה ו12 צעדים" אשמח מאד! כל אחד ואחד יוסיף לי מנסיונו והבנתו ויהיה לו חלק בהחלמה שלי ושל אחרים! (זכות גדולה בהתחשב באדם אותו אתם מצילים )

תודה מראש

'אהבת חסד'

 

את המאמר הבא מצאתי, איך לא - בהקדמה של הספר "אהבת חסד" (ולא, למי שתהה, לא אני חיברתי אותו ). מצאתי במאמר הרבה מן המשותף לכלל האמור בכותרת - שע"י "חיקוי" של דרך ה' ועזרה לאחרים (שזו בעצם דרכו של הקב"ה) אנחנו נעזרים בעצמינו. או יותר נכון - ה' עוזר לנו להדבק בו ובדרכיו ולהתקרב אליו עוד יותר. 

ולא רק זה, אלא שאין דרך אחרת להדבק בה' ולהתקרב אליו מלבד לעזור לאחרים - כמו שתראו במאמר שלפניכם. כאן בא העניין של השרשור "את אחי אנוכי מבקש". כל אחד שחשב שברגע שקיבל משהו, ועלה והחלים, ואין הוא זקוק לעזרה לאחרים - כאן יגלה לו ה"חפץ חיים" אחרת. כאן הוא מדגיש שאין דרך להתעלות לולא הדבקות בדרכי ה' שבכללם זה "להיות רחום וגומל חסד".

עוד משהו שראיתי כאן כבדרך אגב, זו האהבה וההדבקות - שתי המדרגות ששמים עליהם דגש מאד רב (כך נראה לי כעומד מן הצד) בתכנית הצעדים. להיות דבוק ממש בה' ולא לעזוב אותו בכל צומת הכי שולית שנקרית לפנינו בחיים. כל הפיפסים הכי קטנים בחיים מביאים את הקשר עם ה' יתברך לידי ביטוי - לדבר אליו, להתוודות בפניו, להודות לו. כל הדברים הנפלאים האלה עושים אותנו דבוקים אליו יותר מאנשים ממוצעים.
שמעתם חברים? אנחנו זכינו למדרגה זו! אנחנו המכורים ה""נחותים"" לכאורה - אנחנו זוכים לכזו קרבה ומדרגה גבוהה.

מי ייתן ונעלה מעלה מעלה בסולם הדרגות, ולא נדע נפילות יותר, קטנות ושוליות ככל שיהיו.


"...אבאר שלשה פסוקים שיש בענין זה, שצריכים הבנה.
(א.) דהנה בתחילת פרשת עקב כתיב (דברים ח' ו'): "ושמרת את מצות ה' אל-היך ללכת בדרכיו וליראה אותו" הנה כתוב הליכה בדרכיו קודם יראה.
(ב.) ובחמישי כתיב (דברים י' י"ב): "ועתה ישראל מה ה' אל-היך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו וגו'". שינתה התורה לכתוב הליכה בדרכיו אחר יראה וקודם אהבה.
(ג.) ובשביעי כתיב (דברים י"א כ"ב): "כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת וגו' לאהבה את ה' אל-היכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו". הרי דכתבה הליכה בדרכיו אחר האהבה וקודם הדבקות.

ונראה שיש שלש מדרגות בעבודת ה'.
אחד - היראה,
ולמעלה מזה - האהבה,
ולמעלה מזה - הדבקות בה'

והחילוק בין האהבה לדבקות הוא, דאהבה נקרא אפילו כשמתעורר בלבו האהבה לה' לפרקים; מה שאין כן דבקות מקרי,אם האהבה תקועה בלבו תמיד, ועל ידי זה נדבק נפשו לה'. כן ביאר הרמבן (שם)

ועתה יבא הכל על נכון בעז"ה.
דהתורה מלמדנו, שהאדם אינו זוכה לשום מדרגה, עד שירגיל נפשו מתחילה ללכת בדרכי טובו של הקב"ה להיות רחום וגומל חסד. ולזה כתב בתחילת עקב (הפסוק הראשון) (דברים ח' ו') "ללכת בדרכיו וליראה אותו" להורות דלהשיג מידת היראה צריך שיקדמנו המידה טובה הזו.

ואח"כ גילה לנו הכתוב עוד בפרשה חמישי (הפסוק השיני) דאפילו אחר שהשיג יראת ה', לא יחשוב בנפשו: "עתה ראוי לי להתבונן כל ימי חיי ביראה ורוממות ה', וללמוד תורתו הקדושה, ולא להסתכל כלל בעניני טובות זולתי". ולזה בא הכתוב ואמר בפרשה חמישי (דברים י' י"ב) "ועתה ישראל וגו' ליראה את ה' אל-היך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו" - להורות, דאף מי שזכה ביראת ה', וצריך לעלות (לכאורה) למדרגה היותר גבוה מזה והיינו האהבה, ומסתמא האיש ההוא נבדל מעניני העולם, אעפ"כ לא יזכה למדרגת האהבה, עד שיקיים עתה גם כן "ללכת בכל דרכיו" דהינו להיות רחום וגומל חסד. (וכדפירש רש"י בסוף עקב (שם י"א כ"ב) עיין שם) ולכך הקדים ההליכה בדרכיו קודם האהבה.

ואח"כ בפרשה שביעי (דברים י"א כ"ב) הוסיף הכתוב עוד לנו לאמר, דאף מי שזכה למדרגת האהבה ובודאי האיש ההוא נבדל מעניני העולם לגמרי, לא יחשוב בנפשו: "עתה בודאי ראוי לי רק להתבונן בתורה ובגדולת ה' תמידכדי שאזכה להיות דבק בה' בתמידות (שזהו באמת העיקר) ועל כן איני צריך לבלות זמן כלל ולהסתכל בעניני טובות זולתי". ולזה בא הכתוב ואמר "כי אם שמר תשמרון וגו' לאהבה את ה' אל-היכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו", להורות דאף להשיג מדרגת הדבקות בה' צריך ג"כ שיתחזק עוד במידה טובה זו של הליכה בדרכיו, דהיינו - להיות רחום וגומל חסד. ובזכות זה יעזרהו ה', ויתחסד עמו לזכותו להיות דבק בה' בתמידות."

עד כאן.

בברכת שבת שלום, והמון אהבה והערכה ממני אליכם חברים.

'אהבת חסד' (החיקוי הגרוע )
 
 

אוהבים אותך אהבת חסד!  כמו קודם, לא קראתי את כל התגובות, זה גדול עלי   לגופו של עניין, כתבתי על בכוונה על עצמי כי לגביי אני יודע שזה נכון..  לגבי ליפול ולהתחיל לספור מחדש - אף אחד לא הבטיח שאצליח לקום אחרי זה. בכל אופן, אחרי נפילה מסויימת לקח לי למעלה מחצי שנה לקום וגם זה בנס, בחסד של אלוקים ולא מובן מאליו בכלל.  בהחלמה.

חסר אונים שההודעות שלי כאלה לא ערוכות. אני כותב מהסמארטפון ועוד לא למדתי איך עורכים פה, במיוחד בפורום החדש

עזוב אותך, העיקר התוכן... 
וגם ככה, אחרי הכל זה לא כזה חוסר אונים - תן למתבגר (אם אתה לא אחד כזה) והעניין יסודר 

לגופו של עניין - אתה צודק, אם נצליח לקום אח"כ או לא וכן לגבי מצב ההחלמה שלנו - רק הספונסר שלנו יכול לתת מבט אמיתי ומפוקח, כמו רופא בעצם.
השאלה היא כשזה מתנגש עם שאלות הלכתיות כמה משקל הוא נותן לתורה והלכה, אם בכלל, והאם הוא הסמכות לקבוע הלכתית מה עלי לעשות באותו מצב.

כמו שנכתב קודם, אני באמת הייתי מעדיף אישיות שאני סומך עליה בשני התחומים, 2in1 סטייל...
 

מכירים את זה כשאנחנו רוצים את התאווה כאן ועכשיו ואנחנו שוכחים כמה טוב ושליו היה לנו בלי?
שמתי לב שככה זה גם בלימוד התורה.

אתה תמיד שוכח כמה כיף היה לך עם. כל בוקר כמעט, כל פעם שאתה יוצא מהלימוד אתה צריך עוד מאמץ, עוד מוטיבציה, עוד דחיפה - כדי לחזור ללימוד.

נראה שזה כנגד זה עשה אלוקים - זה מרומם את הנפש וזה משפיל אותה עד עפר, מנגב אתה את הרצפה.

שיהיה לכולם בוקר טוב ונקי!

בוקר טוב ונקי אח יקר

מה שכתבת זה אחד מהדברים שבדר"כ בקבוצות החיות (אני משער שגם הטלפוניות אבל עוד לא ניסיתי אותם) החברים משתפים,
אחרי שחבר וותיק נותן מסר ומתאר בצורה מפורטת את צעד 1 שלו - כמה כאב וצער היו מנת חלקו בתקופת השימוש בתאווה, 
יש כמה חברים שמודים לו על התזכורת כמה כואב להיות שם,
אני גם שוכח את זה מדי מהר, כי החלמה זה לא תמיד 'אורות גבוהים' ותחושת 'ריחוף'..
לפעמים זה סתם עוד יום אפרורי שבשביל לשמוח בו עלי להתאמץ.. ועל זה אני כותב בשרשור השמחה שפתחתי.
שמעתי את זה גם מסיפורים של חוזרים בתשובה - בהתחלה הם מקבלים אנרגית קדושה עצומה שדוחפת אותם למעלה, ואח"כ פתאום זה מפסיק והם מוצאים את עצמם נאבקים לא להתדרדר חזרה.
כנראה אז ה' מוריד את הגלגלי עזר שלו כדי שנקנה את הניקיון בצורה פנימית ואמיתית.
שאזכה לכך. אמן.

ואגב אולי כדאי באמת לעשות בכוללים שיתופים הפוכים על לימוד התורה - כמה כיף היה ללמוד אתמול... נשמע לי רעיון טוב.

יום טוב ומחלים