אוהבים אותך לוחם יקר

גם לי מאד קשה לעיתים עם ההימנעות מסרטים/תמונות, ברמות שונות של חשיפה.
זה מרגיש מוזר אבל כנראה שהפנטזיה והציפייה לדבר עצמו, יותר חזקים ומושכים אותי מעשיית הדבר בעצמו.

קראתי פעם שמכורים לכל מיני דברים מתארים את החיפוש והצפייה לרגע שיגיע ובו "יזכו" לממש את הפנטזיה שלהם כעיקר הסיבה שבגללה הם קמים בבוקר.
ממש קשה לי לדמיין אדם שכל שאיפתו בחיים היא ללגום עוד משקה שישרוף לו בגרון כהוגן, ועוד יותר מוזר לי לדמיין אדם שיסתכל על מעשיי ויחשוב לעצמו מה לעזאזל הוא מוצא שם שמושך אותו כ"כ? אבל עובדה שאנשים כאלה קיימים, כנראה שאני צריך להאמין שניתן לחיות בלי תאווה בכלל, ולהרגיש חי ושמח מאד. משהוא שהמח שלי כרגע ממאן להאמין לו.

לגבי הצגת הספירה בפומבי, גם אני הרגשתי בהתחלה שבזכות העובדה שלא הצגתי אותה זה עזר לי לקום מהנפילות שלי שבאו אחרי תקופה ארוכה, כרגע אני מרגיש שזה כן מסייע לי קצת לא ליפול, לפחות באוננות ופורנו מפורש, זה כנראה צריך להיות מותאם למצב הנוכחי של המחלים, וכמובן שהספונסר יכול מאד לעזור בזה.

אתה נותן לי השראה לנסות  'רק להיום' לבקש מה' שיעזור לי להימנע מהתאווה באופן הרמטי, בכל רמה שהיא. אמן.
יום טוב ומחלים לכולנו.
ובהצלחה רבה אח יקר.

תודה פנימה
אצלי הצגת הספירה שלי קשה לי במיוחד, בגלל הפרפקצוניזם, והחוסר ביטחון עצמי שלי.
כשכולכם רואים בן אדם כ"כ איכותי שלא מאונן כבר חצי שנה, ורשום רק 20 ימים. אני חושב שבטח אתם מזלזלים. וכמה בטח כיבדתם אותי כשהיה רשום הרבה ימים. ולכן כשאני מסתיר את הספירה, לא ניכנס לי מחשבות של מה חושבים עלי, מפני שאין את הספירה. וממילא הנקיון הוא בשבילי בלבד, ורק להיום.
אולי זה סתם מקרה, אבל ירדתי על הברכיים היום ואתמול, והרבה יותר קל לי.
לבנתיים אני אמשיך.