אחד הקמפיינים המפורסמים שהתקיימו בארה"ב כחלק מהמלחמה בסמים היה סלוגן של האישה הראשונה ננסי רייגן (אשת הנשיא רולנד רייגן). הוא היה קצר וקליט כיאה לקמפיין והוא כיסה את כל המדינה בדגש על צעירים וילדים. הקמפיין כלל שלוש מילים: Just Say No (רק תגיד לא). לכאורה קמפיין גאוני, אבל המציאות הוכיחה שלמרות שהוא העלה למודעות הציבורית ביתר שאת את הבעיה של הסמים, לא היתה לו שום השפעה על כמות הצעירים שהמשיכו לצרוך סמים. זה פשוט לא עבד.
מסתבר שכדי שמישהו יפסיק להשתמש בסמים או בכל דבר אחר שמשמש לאותה מטרה, הוא צריך יותר מאשר סתם "להגיד לא". כי למען האמת, למה בכלל שמישהו יגיד 'לא' לסמים אם הם מספקים לו משהו שאף אחד אחר עוד לא נתן לו תחליף עבורו? זאת הסיבה שכל קמפיין שמתמקד רק בשכנוע למה לא, בלי לתת תחליף אמיתי - דינו להיכשל, בדיוק כמו הקמפיין של ננסי רייגן.
בעולם שלנו, הסכנות של שימוש בחומרים אסורים הוא דבר ידוע ומפורסם, ולמרות זאת שיעורים גדולים והולכים של צעירים מתנסים בסמים קשים. בדומה לכך, בעולם היהודי אנו יודעים היטב את כל הסיבות מדוע לא להתקרב לאתרי פורנו או לכל סוג אחר של תאווה, אבל למרבה הצער, שיעורים גדולים והולכים של אנשים בכל זאת משתמשים בתאווה הזאת. גם בסמים וגם בתאווה נעשים מאמצים רבים להסביר את הסכנות ולשכנע מדוע הדבר לא כדאי, אבל רק מעט מאמצים לבדוק מה הם מספקים לאנשים ומה ניתן לתת כתחליף שעובד.
מי שהגיע לשמור עיניך זה בדרך כלל מי שכבר הרגיש את הכאב של השימוש בתאווה ורוצה להפסיק, אך למרות זאת לא מצליח. אנחנו יכולים עוד יותר טוב להבין ש"Just Say No" זה לא מספיק. הרבה פעמים אנחנו רוצים מאוד לומר לא, אבל בסוף אנחנו נכנעים לפיתוי ועושים את הפעולות שאנחנו יודעים היטב שבסוף נצטער עליהן ושאם ניתפס אז ההשלכות שלהן עלולות להיות חמורות מאוד.
לכן בשמור עיניך ההתמקדות היא בהענקת כלים ויצירת התחליף שיאפשר לנו לומר לא. זה יכול להיות בכל מיני רמות, אבל בדרך כלל הוא כולל שני מרכיבים - החברתי והרוחני. המרכיב החברתי הוא אותו קשר בין-אישי עם חברים אחרים שאנחנו יכולים לשתף אותם בקשיים, לספר על הפיתוי ולהרגיש את הקבלה ללא תנאים שלהם. המרכיב הרוחני הוא העבודה הפנימית שלנו על עצמנו, שנותנת לנו הזדמנות לחיות את החיים במלואם בלי בריחה, ולהתמודד עם הקשיים שאלוקים נתן לנו. כאשר אנחנו מצליחים להשתמש בכלים האלו, יש לנו אפשרות להגיד לא.
